מצלמות אבטחה ופרטיות – שאלות–תשובות שחייבים להכיר
על מי חלות ההנחיות?
הנחיות הרשות חלות על כל גוף – ציבורי או פרטי – שמפעיל מערכת מצלמות שמאפשרת לזהות אדם (פנים) או פרטים מזהים אחרים (כגון לוחית רישוי). זה כולל חנויות ועסקים, מוסדות חינוך ובריאות, משרדים, חניונים, ועדי בתים ורשויות מקומיות. גם אם המצלמות הותקנו לצורך אבטחה או כחלק מתנאי רישוי עסק, עדיין חלות חובות של מטרה מוגדרת, שקיפות, מידתיות ואבטחת מידע.
מה העקרונות שמנחים שימוש חוקי במצלמות?
- מטרה מוגדרת – יש להגדיר בכתב למה מצלמים (לדוגמה: מניעת גניבות, בטיחות, הגנה על רכוש).
- מידתיות – מצלמים רק היכן וכמה שצריך; הימנעות מאזורים פרטיים מובהקים; לא יותר מדי מצלמות, לא זוויות פולשניות.
- שקיפות – שילוט ברור ונראה לעין שמסביר שהאזור מצולם, מי מפעיל המצלמות, מה מטרת הצילום וכיצד פונים.
- אבטחת מידע – הרשאות מתאימות, סיסמאות חזקות, הצפנה/רישום גישות והפרדת רשתות, כדי למנוע דליפות ושימוש בלתי מורשה.
- הגבלת שמירת מידע – שומרים רק ככל שנדרש להשגת המטרה שהוגדרה, ואז מוחקים באופן תדיר ומסודר.
האם מותר להתקין מצלמות סמויות?
מצלמות סמויות הן אמצעי חריג שמצדיקים שימוש רק בנסיבות מיוחדות, כאשר אין חלופה מידתית פחות פולשנית, וכאשר יש לכך עיגון חוקי ברור. במקומות עם ציפייה גבוהה לפרטיות (לדוגמה: חדרי הלבשה/שירותים/מרחבי מנוחה), הצבה סמויה אסורה ברוב המקרים. גם כאשר נשקל שימוש סמוי (למשל בחקירה ממוקדת וקצרת מועד), עליו להיות מוגבל בזמן, במיקום ובגישה לחומר – ורצוי להיוועץ מראש ביועץ משפטי.
מה מותר ואסור לגבי מצלמות במקום העבודה?
במקום העבודה ניתן להציב מצלמות למטרות לגיטימיות (אבטחה, בטיחות, הגנה על רכוש, מניעת עבירות), תוך עמידה בעקרונות של שקיפות ומידתיות:
- יש ליידע עובדים מראש ובאופן ברור (מדיניות כתובה ושילוט), ולהימנע מצילום באזורים פרטיים (שירותים, חדרי הלבשה).
- אסור להשתמש במצלמות לשם מעקב גורף או פיקוח פולשני ללא הצדקה ראויה.
- בכל מקרה יש לצמצם את הצילום למה שנדרש למטרה ולהטמיע אמצעי אבטחת מידע.
הרשות אף פרסמה הנחיות ייעודיות למקום עבודה, המדגישות שמעסיק רשאי להשתמש במצלמות רק למטרות לגיטימיות ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
האם חייבים להציב שילוט? מה צריך להופיע עליו?
כן. שילוט הוא חלק מדרישת השקיפות. על השלט להבהיר שהאזור מצולם, לציין מטרות הצילום, זהות ואמצעי קשר של אחראי המצלמות/המאגר (טלפון/אימייל), וניתן להוסיף הפניה למדיניות פרטיות. השילוט צריך להיות נראה, קריא וברור, בכניסות ובאזורים מרכזיים.
כמה זמן מותר לשמור הקלטות?
אין “מספר קסם” אחד שמתאים לכולם. העיקרון הוא שמירת מינימום – רק כל עוד יש צורך אמיתי להשגת המטרה שהוגדרה (למשל טיפול באירועי אבטחה/חקירה), ואז מחיקה יזומה ושוטפת. במקטעים מסוימים של רגולציה ספציפית (לדוגמה תנאי רישוי בענפים מסוימים) ייתכנו דרישות שמירה שונות – לכן חשוב לאמץ מדיניות שמירה ומחיקה שמתואמת לרגולציה החלה על העסק.
האם צריך לרשום מאגר מידע?
כאשר מערכת המצלמות יוצרת "מאגר מידע" כהגדרתו בחוק (כלומר, מאגר מובנה שבו ניתן לאתר אנשים/אירועים באופן שיטתי), עשויה לחול חובת רישום המאגר והרמת רמת אבטחת המידע. השאלה אם חלה חובת רישום תלויה בהיקף, במטרות, בזמני השמירה ובאפשרות לזהות אנשים. מומלץ לבחון את הנסיבות הספציפיות של הארגון ולקבל ייעוץ נקודתי.
מה זכויות אדם שמצולם? כיצד מטפלים בפניות "לעיון"?
למצולמים יש זכות לפנות בבקשה לעיין בתיעוד שבו הם מזוהים, ולעיתים – לקבל עותק (בכפוף למגבלות הדין). בעל המאגר רשאי ומחויב לשקול הגנת פרטיות של אחרים, ביטחון, וחובות משפטיות נוספות:
- אם אפשר לממש את זכות העיון מבלי לפגוע באחרים (למשל טשטוש צדדים שלישיים), ראוי לשתף פעולה.
- כאשר אין אפשרות להפריד/לטשטש או יש מניעה חוקית אחרת – ניתן לדחות את הבקשה תוך נימוק ענייני בכתב.
כדי לעמוד בכך בפועל, מומלץ להחזיק נוהל פניות קצר וברור: נקודת קשר, זיהוי מבקש, אימות מועד/מיקום, איתור הקטע, בדיקת מגבלות ומסירת תשובה מנומקת ובמועד סביר.
האם מותר להקליט גם קול?
הקלטת אודיו היא פולשנית יותר מצילום וידאו, ולעיתים אינה מידתית למטרות אבטחה רגילות. אם אין צורך מוכח וברור, מומלץ להימנע מהקלטת קול ולהסתפק בוידאו. אם בכל זאת מקליטים קול – יש להחמיר ביידוע, בנימוק המטרה, בהגבלת שמירה ובאבטחת המידע.
האם מותר לעסק לצלם מעבר לשטחו (מדרכה, חלונות שכנים)?
ככלל, המצלמות אמורות לתעד את שטח העסק והגישה אליו. צילום רחב של המרחב הציבורי או “סחיטה” של חלונות דירות סמוכות עלול להיות לא מידתי ולהפר פרטיות. יש לתכנן זוויות צילום זהירות, להשתמש במסכות פרטיות/חסימות אזוריות (Privacy Mask) ולהימנע מצילום מיותר של שטחים שאינם רלוונטיים למטרה.
האם מותר למסור הקלטות למשטרה או לרשות מוסמכת?
כן – בהתאם לדין ולבקשות מוסמכות. מומלץ לתעד כל מסירה (מי ביקש, מה נמסר, מתי ולשם מה), למסור רק את החומר הנדרש, ולהבטיח שהמסירה נעשית בצורה מאובטחת (קובץ חתום/מוצפן, סיסמה נפרדת, תיעוד בכתב).
אילו אמצעי אבטחת מידע נדרשים במערכת מצלמות?
- ניהול הרשאות לפי תפקיד (עיקרון המידור): רק מי שחייב – ניגש לצפייה/ייצוא.
- סיסמאות חזקות והחלפה תקופתית; מניעת חשבונות ברירת מחדל; זיהוי רב־שלבי היכן שניתן.
- הצפנה באגירה ובהעברה; חומת אש, הפרדת רשת (VLAN/רשת נפרדת ל-NVR), ניטור גישות ורישום לוגים.
- גיבוי ושחזור: נוהל קבוע, בדיקות תקינות, סימון תאריכים ואימות שעון מערכת.
הצעדים האלו אינם בגדר "נחמד" שיהיה – הם נגזרים מדרישות אבטחת מידע החלות על מאגרי מידע ועל עיבוד נתונים אישיים.
מה לגבי "מצלמות דמה"?
מצלמות דמה אינן אוספות מידע ולכן אינן יוצרות מאגר, אבל תחושת המעקב שהן יוצרות עלולה לפגוע בציפייה לפרטיות במקומות מסוימים. ככל שמבקשים להפחית סיכוני פרטיות/אכיפה – עדיפה מערכת אמיתית המתוכננת במידתיות (זוויות, שילוט, שמירה מוגבלת) על פני אמצעי מטעה שאינו פותר את צורכי האבטחה בפועל.
מצלמות במוסדות חינוך, בריאות ורשויות – יש דגשים מיוחדים?
במרחבים רגישים (כיתות, גני ילדים, מרפאות), רף המידתיות והשקיפות גבוהים במיוחד. יש לשקול בזהירות היכן מצלמים, מתי, מי צופה ולמה, ולהימנע מאזורים רגישים במיוחד. ברשויות ובגופים ציבוריים יש לבדוק גם הנחיות פנימיות/רגולציה ייעודית ומשטרי בקרה.
איך מתיישבות דרישות פרטיות עם תנאי רישוי עסקים?
ברבים מסוגי העסקים (למשל אולמות אירועים, מרכזים מסחריים) יש דרישות טמ״ס מכוח רישוי עסקים או בטיחות. גם כאשר יש חובת מצלמות, יש להפעילן בהתאם לעקרונות הפרטיות: מטרה מוגדרת, שילוט, מידתיות, אבטחה, ומדיניות שמירה. כלומר – גם חובה רגולטורית לא “מכבה” פרטיות; פשוט מאזן אותה מול צרכי האכיפה והבטיחות.
מה קורה אם מפרים את הכללים? (על קצה המזלג)
הפרות עשויות להוביל לפעולות אכיפה של הרשות להגנת הפרטיות (הנחיות תיקון, קנסות מינהליים בעילות מסוימות, ותביעות אזרחיות מצד נפגעים). בנוסף, עדכון חקיקה משמעותי (תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות) נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025 וצפוי להשפיע על אכיפה וענישה – לכן כדאי להיערך בהתאם (מדיניות, נהלים, אבטחת מידע ושילוט).
צ’ק-ליסט קצר ליישום תקין
- הגדרת מטרות צילום בכתב + מיפוי מיקומים.
- שילוט ברור ומעודכן בכניסות ובאזורים מרכזיים.
- מסמכי מדיניות שמירה ומחיקה + זמני שמירה מצומצמים.
- נהלי אבטחת מידע: הרשאות, סיסמאות, הצפנה, הפרדת רשת, לוגים, גיבויים.
- נוהל פניות מצולמים (עיון/עותקים) – כולל יכולת טשטוש צד ג’.
- תיעוד מסירות לרשויות (מי/מה/מתי/למה).
- בדיקות תקופתיות: תקינות הקלטה, שעון מערכת, יכולת ייצוא חתום.
המידע הינו כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי. תמיד מומלץ לבדוק את דפי ה-FAQ והנחיות הרשות להגנת הפרטיות באתר ממשלת ישראל